יום רביעי, 27 באפריל 2011

אתגרשת מס' 6 – מחשבות על סידור התפילה

א.
"תני: רבי יוסי אומר: כל המשנה על המטבע שטבעו חכמים לא יצא ידי חובתו [...] רבי מאיר אומר: אפילו אמר 'ברוך שברא החפץ הזה, מה נאה הוא זה!' -  יצא"

(תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ו דף י טור ב /ה"ב )

עמדת רבי יוסי- כל אדם שישנה את נוסח התפילה לא יוצא חובתו. כלומר עליך להתפלל על פי הנוסח שעבר מדורי דורות על ידי חכמים ולא לשנות דבר.
עמדת רבי מאיר- אפשר ומותר לשנות את נוסח התפילה. אפילו אם אדם מכניס ביטויים ואמרות משלו במהלך התפילה- התפילה מתקבלת.
רבי יוסי ורבי מאיר  מציגים שתי עמדות שונות באשר לנושא התפילה. רבי יוסי בעד תפילת קבע שאסור לשנות בה דבר ורבי מאיר  בעד חידוש והתאמה אישית.

העמדה של רבי יוסי
יתרונות:
  • שמירה על רצף היסטורי של היהדות לאורך השנים

חסרונות:
  • לאדם המודרני קיים קושי לנוסח שנכתב לפני אלפי שנים

העמדה של רבי מאיר:
יתרונות:
  • התאמות אישיות מאפשרות לכל אדם להתחבר לתפילה

חסרונות:
  • מגוון גרסאות יכולה לגרום לפגום באחדות התפילה ובאחדות עם ישראל

אני מתחברת יותר לעמדתו של רבי יוסי. למרות שדעתו של רבי מאיר נראית פלורליסטית יותר ומתאימה את עצמה לרוח התקופה של גלובליזציה וחדשנות, אני חוששת ששינוי הנוסח ע"י אדם פרטי או קבוצה עלולה לגרום לבידול חברתי ולהעמקת הפערים החבריים שגם ככה קיימים בחברה. כיום ישנן 3 גרסאות (אולי אף יותר): אשכנזי, ספרדי ותימני. אלה לא מתפללים עם אלה . הגיע זמן האחדות גם במובן התפילות!

ב. התייחסות למאמר: עוברים לסידור היום – העוסק בסידור החדש שהוציאה התנועה הקונסרבטיבית, ושזכה להצלחה רבה מאוד בשוק הספרים, הרבה מעבר למצופה.

ציטוט מהמאמר:
"משחר ימיו הצטיין עם ישראל באינפלציה של דעות. לפולמוס התרגלנו, אבל נדמה שהנוסחים המוכרים, כמו סידור התפילה  המלווה אותנו מזה דורות, היו סגורים וחתומים. לאחרונה ניכר שינוי: החלוץ לפני המחנה היה סידור אבי חי בעריכת אביגדור שנאן, שיצא בשנת תש"ס והציע לראשונה סידור אורתודוקסי "מוער" שמנגיש את הריטואל הליטורגי היהודי גם למי שהתפילה איננה גרסא דינקותא שלו. כעת יצאו שני סידורים נוספים, שונים זה מזה אבל גם מהסידורים המסורתיים: המשורר יונדב קפלון ערך סידור תפילה לראש השנה בצירוף הנחיות התמצאות מפורטות, קטעי הגות וחוויות של יוצרים מהתרבות היהודית לדורותיה.  וזה לא הכל: בימים אלה, הושק סידור נוסף , "ואני תפילתי- סידור ישראלי". מדובר בסידור תפילות עם נגיעה ישראלית חדשנית בהוצאה משותפת של "ידיעות ספרים" והתנועה המסורתית. על פי עורכיו, הסידור "מתאים לכולם ולכולן, ומשלב חדשנות ושמרנות, מסורת ושינוי".

את תגובתי מבטא יאיר לפיד היטב:
"
.............
אני הולך כבר שנים לבית הכנסת הרפורמי "בית דניאל". כנראה אמשיך ללכת לשם, אבל איני רפורמי ואיני מבין בדיוק מהי "יהדות מתקדמת". משה רבנו הגיע די רחוק, לאן בדיוק אתם רוצים להתקדם? הרפורמים הם תנועה אמריקאית בבסיסה, שעיקר מטרתה היום היא להלחם בהתבוללות. בישראל אין בעיה כזו. אין הרי שום סכנה שאחד מילדיי יקום בבוקר ויודיע שהוא קתולי. אני בספק אם הם פגשו קתולי אי פעם.
אני אוהב את "בית דניאל", חבריו קרובים ללבי והרב אזרי הוא ידיד יקר, אבל עדיין איני מבין למה שומעים בבית התפילה שירים של יהודית רביץ ואיך התגלגל יהודה עמיחי לתוך הסידור. כשאני רוצה לשמוע את יודית, אני הולך להופעה שלה ב"זאפה", לא מול ארון הקודש.........
בבית הכנסת הישראלי שלי לא מחפשים נוסחים חדשים (אולי חוץ מתפילת "מי שבירך" לחיילי צה"ל), כי יש בטקסטים העתיקים יופי גדול וצריך רק לחפש.........."
ג.
ביום ההולדת שלי , בהיותי בת 23, חברתי הביאה לי מתנה. למתנה היתה מצורפת תפילה לזיווג והוראות תפעול: עליך לקרוא את התפילה במשך 40 ימים רצופים. התפילה התקיימה ובתום השנה הייתי נשואה.

תפילה לזיווג:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ, אֶהֱיֶה אֲשֶׁר אֶהֱיֶה, אֵל עֶלְיוֹן, שֶׁתְּבַטֵּל מִמֶּנִּי כֹּל עִכּוּבִים וּמְנִיעוֹת, וְתָאִיר קַרְנִי וְתַגְבִּיהַּ מַזָּלִי, וַעֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וְחֶסֶד וְתַזְמִין לִי אֶת בֵּן מַזָּלִי, בְּחִיר לִבִּי, כִּי אַתָּה מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת: עֲנֵנִי יְיָ כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלָי, וּכְשֵׁם שֶׁהִמְצֵאתָ לָאָדָם הָרִאשׁוֹן אֶת זִוּוּגוֹ בְּעִתּוֹ וּבְזַמְּנוֹ כְּדִכְתִיב: לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, כֵּן תְּזַכֵּנִי וּתְסַיֵּעַ בְּיָדִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהָקִים בַּיִת בְּיִשְׂרָאֵל בִּנְיָן עֲדֵי עַד, וְיִהְיֶה הַבַּיִת מְבֹרָךְ וּמֻצְלָח בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוֹת, כְּדִכְתִיב: בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים. וְתַּשְׁרֶה בְּבָתֵּינוּ תְּמִיד אָהֲבָה וְאַחֲוָה, שָׁלוֹם וְרֵעוּת, וְקַיֵּם בִּי: יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ, וְכֵן: יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ. זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה: הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ. וּבָּרֲכֵנִי נָא בַּבְּרָכָה הַכְּתוּבָה בְּתוֹרָתְךָ: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם. וְאַל יִהְיוּ חַטְּאוֹתַי, עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי מוֹנְעִים הַטּוֹב מִמֶּנִּי, וּתְזַכֵּנִי לְתַקְּנָם עַל יְדֵי מִצְווֹת וּמְעֻשִּׂים טוֹבִים, אַךְ לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִין וָחֳלָאִים רָעִים, כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ: שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי: הַאֲזִינָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתִי וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי, הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי וּמַלֵּא כֹּל מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, כְּדִכְתִיב: וְהִתְעַנַּג עַל יְיָ וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָיְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלוֹהי יַעֲקֹב סֶלָה, יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְיְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּיִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי.


יום שלישי, 22 במרץ 2011

אתגרשת מס' 7 :יום בינלאומי במאבק בגזענות

משוב בעקבות השתתפות אישית בהרצאה למורים בנושא "מבט ישראלי על המאבק בגזענות".
ההרצאה הועברה על-ידי פרופ' רות גביזון, נשיאת ארגון מציל"ה, ופרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית.

כפי שפרופ' גביזון ציינה הנושא מורכב מאוד.

הטענה המרכזית בהרצאה הייתה : הגזענות היא צורה חמורה ומסוכנת במיוחד של התייחסות ל"אחר". הגזענות הופכת בני קבוצה אחרת באופן גורף לנחותים ולא ראויים להתייחסות אנושית. לכן חשוב להיאבק בה.

מה היא גזענות? זוהי צורה חמורה של אפליה , בשל תוצאות קשות שאליהן היא מובילה. גזענות היא אפליה המבוססת על תורת ההבדלים בין גזעים ואמונות ודעות קדומות לגבי עליונות של גזע אחד על פני האחר.


דוגמאות : באירופה, קולוניאליזם, יחס השחורים בארה"ב, משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, רדיפות אחר יהודים באירופה במלחמת העולם השנייה.


אלמנטים של גזענות:
  • אמונות , סטריאוטיפים דעות קדומות על תכונות נחותות או מסוכנות של ה"אחרים".
  • התבטאויות וקריאות פוגעניות
  • מעשים כלפי האחר, פגיעה פיזית , השפלה ורדיפה.

כיצד ניתן להילחם בגזענות:
  • חינוך ותרבות, מידע והסברה.
  • לא להגיב בביטול ולכנות "גזען" אלא להצביע על הטענות.

במהלך ההרצאה נזכרתי בקריאות החוזרות ונשנות של קומץ תלמידים כלפי תלמידים אחרים. הקריאות הן:
 " אתם האשכנזים" . כן, גם כיום יש כאלה שעדיין חשים אפליה, בידול על רקע של מוצא. גם כיום יש כאלה שמבטאים דעות קדומות, סטריאוטיפים ורגשות של קיפוח ונחיתות.
אני מתחברת מאוד לדעתה של פרופ' גביזון כי הדרך היא על ידי הסברה , חינוך ומידע.

יום שבת, 19 בפברואר 2011

יש לי חלום




לא פשוט כיום למצוא מנהיג אמיתי המביא רוח חדשה ומוביל לשינויים אמיתיים . קל יותר להיאחז במנהיגי העבר: בן גוריון, הרצל, בגין , קנדי, מנדלה ואפילו צ'רצ'יל.
לא מצאתי מנהיג בסדר גודל לאומי שיש לו חלום כמו למרטין לותר קינג , מנהיג שחתר לשוויון, צדק ושלום. מנהיג שלחם למען ביטול חוקי ההפרדה הגזעיים.
והנה, בשבת האחרונה נסעתי לאחותי הגרה בחולון. מיד עם הכניסה אל העיר, הבחנתי בשורת פסלי בטון צבעוניים ומחוייכים, המבהירים: הגעתם אל "עיר הילדים".
חולון, אשר צמחה מתוך ים החולות הזהובים במהלך שנות השלושים היא כיום אחת הערים הגדולות והחשובות במדינת ישראל. אי אפשר לא להבחין בשינויים העצומים שהעיר עברה: העיר מטופחת, נקייה ועשירה בפארקים, שדרות נאות וגנים. אולם דומה כי גולת הכותרת שלה היא העשייה החינוכית והתרבותית, זו המעמידה את הילדים במרכז.
המנהיג שעומד מאחורי השינוי המבורך הזה הוא לא אחר מאשר ראש העיר המכהן מאז 1993- מוטי ששון.
כדי לבסס את תדמיתה של חולון בתור "עיר הילדים" הישראלית הוא יזם להקמת מוזיאון הילדים הישראלי וכן גני סיפור ברחבי העיר . בנוסף לכך הוקמו פארק פרס, מדיטק, סינמטק חולון, המרכז הישראלי לאומנות דיגיטלית, המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, מוזיאון הבובות, מוזיאון העיצוב וקניון חולון. (עיין ערך חולון בויקיפדיה)
כילדה תל אביבית, אני זוכרת את התדמית הבעייתית שדבקה לעיר. בניגוד לעבר, כיום תושבי העיר אינם מתביישים בעובדה שהם גרים בחולון, כי העיר הפכה למרכז תרבותי וחינוכי גם למבוגרים, אבל בעיקר לילדים. העיר שהתקשרה אסוציאטיבית, ולא  לטובה, בעיקר עם שכנתה בת-ים (זוכרים את החו"בתים?), בית הקברות  ומשרד הרישוי , נהנית כיום ממעמד של עיר רוויה בפסטיבלים, גלריות ומוסדות תרבות ייחודיים. לא לשווא, בשנת 2010 דירג מגזין "מונוקול" הבריטי את ששון כאחד מעשרת ראשי העיר המובילים בעולם.

להלן, קישור לכתבה:







החלום שלי שמדינת ישראל תשים את החינוך והילדים במקום הראשון. ההון היחידי והמשמעותי היחיד שלנו הוא ההון האנושי ועלינו להשקיע בו עוד מהגיל הרך.
כמורה לכיתות מב"ר אני מרגישה שיש לי חובה לחנך אותם לאזרחות טובה וגם להיות זאת שפותחת חלון לעולם של ידע, מידע שלא תמיד זמין וברור עבורם.