מטרת השיעור:
*הכרת החוק
*עידוד חשיבה ביקורתית
*התנסות בכלים דמוקרטים כמו הצבעה
מערך שיעור
מילות פתיחה:
עם פתיחת מושב החורף של הכנסת ועדת השרים לחקיקה אישרה שתי הצעות חוק (ח"כ אקוניס, ליכוד וח"כ קירשנבוים, ישראל ביתנו) שמטרתן לפגוע במימון של ממשלות זרות לארגוני שמאל. ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעות החוק ברוב של 11 שרים בעד, חמישה מתנגדים, ושני שרי ש"ס שנמנעו. עם זאת, הוועדה התנתה את הסכמתה בכך שהנושא יובא לדיון חוזר לפני ההצבעה על קריאה ראשונה. השר בני בגין הודיע כי יגיש ערר, ומשום כך הנושא יובא להכרעה במליאת הממשלה
בהצעת החוק נכתב כי "מדובר בניסיון בוטה של ממשלות זרות לעצב את המדיניות הישראלית שלא בצינורות הדיפלומטיים המקובלים". לפי ההצעה, יוכלו העמותות לקבל סיוע של עד 20 אלף דולר, שמהווה חלק קטן מאוד מהתקציב שלהן היום.
בימים האחרונים, ביקש ראש הממשלה נתניהו מח"כ אקוניס להכניס תיקונים בהצעת החוק ומנגד שר החוץ ליברמן נחוש לקדם את הצעתה של ח"כ קרשנבוים.
חגי אלעד, מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח: "הממשלה הנוכחית מובילה מתקפה על יסודות הדמוקרטיה – היום עמדו על הפרק עצמאות בית המשפט העליון וחופש הפעולה של ארגוני זכויות אדם, אך הממשלה מבקשת להעמיד במבחן גם את חופש הביטוי וחופש העיתונות, וכן צפויים לעלות עוד חוקי "נאמנות" וחוקים גזעניים המבקשים להדיר את האזרחים הערבים מהמרחב הדמוקרטי. לנוכח זאת, אנחנו נמשיך בעבודתנו לשמירה על זכויות האדם ובמאבקנו בכנסת ובציבור נגד שורת החוקים שמאיימים על אופייה הדמוקרטי של המדינה, ועל הזכויות הבסיסיות של כולנו".
הצגת הסרטון:
הצעה לפעילות (מהאתר תמיד אזרחות):
יצירת פאנל של תומכים ומתנגדים לחוק.
חברי הפאנל יקבלו קטעי מידע בנושא. חלקם יקבלו קטעי מידע התומכים בחוק וחלקם המתנגדים לחוק.
החברים יציגו את עמדותיהם בכיתה .
בסוף התהליך " חברי הכנסת" (התלמידים) יצביעו בעד/ נגד החוק.
קטעי מידע בעד החוק:
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "הצעת חוק באה לאסור על עמותות בישראל לקבל תרומות מממשלות וגופים בינלאומיים כדוגמת האו"ם והאיחוד האירופי. לאור פעילותן המתסיסה של ארגונים רבים הפועלים תחת מסווה של 'ארגוני זכויות אדם' ובאים להשפיע על השיח הפוליטי, אופייה ומדיניותה של מדינת ישראל". "לא ייתכן", נכתב, "שמדינת ישראל תאפשר באופן חופשי ומוצהר למדינות העולם להתערב בענייניה הפנימיים. הצעת החוק לא באה לפגוע בעמותות חברתיות ואחרות, ההצעה באה למנוע את התערבותן של מדינות זרות בפוליטיקה הישראלית באמצעות התמיכה בעמותות בעלות אופי פוליטי ולשים סוף להתערבותם של גורמים זרים בקביעת עתידה ואופייה של מדינת ישראל והחיים בה".
"בשנים האחרונות מתפשטת בתקשורת מניפולציה צינית מבית מדרשו של השמאל הקיצוני המכנה עצמו באופן אבסורדי בשם "המחנה הדמוקרטי". האמת העצובה היא שאין מחנה הבז לדמוקרטיה יותר מ"ארגוני זכויות האדם" ו"אבירי חופש הביטוי" הנושאים לשווא ערכים מקודשים אלו. ארגונים הרומסים את רצונה של החברה הישראלית ואת ערכיה, ופועלים בשירות ממשלות זרות ובמימונן תוך שימוש בחתרנות מדינית שמסרסת את הדמוקרטיה הישראלית.
הצעות החוק שאושרו אתמול ברוב גדול בוועדת השרים לחקיקה הן הצעד הראשון במערכה לעצירת החתרנות המדינית הזרה: הן מגבילות משמעותית עמותות ישראליות העוסקות בנושאי חוץ וביטחון, בקבלתן תרומות מממשלות זרות.
במילים אחרות: אותם ארגונים ישראליים שהביאו לנו את דוח גולדסטון והינם שותפים לרדיפת בכירים ישראלים בחו"ל, יוכלו להמשיך בפעילותם הנבזית, אך יצטרכו לעשות זאת כמו כל עמותה אחרת: במימון תורמים וקרנות פרטיות, ולא במימון מדינות זרות
הצעות החוק שאושרו אתמול ברוב גדול בוועדת השרים לחקיקה הן הצעד הראשון במערכה לעצירת החתרנות המדינית הזרה: הן מגבילות משמעותית עמותות ישראליות העוסקות בנושאי חוץ וביטחון, בקבלתן תרומות מממשלות זרות.
במילים אחרות: אותם ארגונים ישראליים שהביאו לנו את דוח גולדסטון והינם שותפים לרדיפת בכירים ישראלים בחו"ל, יוכלו להמשיך בפעילותם הנבזית, אך יצטרכו לעשות זאת כמו כל עמותה אחרת: במימון תורמים וקרנות פרטיות, ולא במימון מדינות זרות
ריבונות על תנאי: היקף התמיכה של ממשלות זרות בארגונים (המכון לאסטרטגיה ציונית)
החברה הישראלית רגישה ופגיעה במיוחד נוכח מניפולציות של ארגונים לא ממשלתיים הממומנים בידי גורמים זרים. ישראל, שהינה מדינה חלשה יחסית ובעלת מערכת פוליטית פתוחה וסובלנית, ואשר ניצבת מול חזית חיצונית עוינת הכוללת גם ממשלות זרות, היא
מטרה נוחה למניפולציות פוליטיות חיצוניות באמצעות ארגוני החברה האזרחית.
נגד החוק:
היועץ המשפטי לממשל מתנגד לשתי הצעות החוק: הגבלת מימון העמותות אינה חוקתית, איתיק וילף, 13.11.2011, NEWS1
"היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין טען כי הצעת החוק אינה חוקתית ופוגעת בחופש הביטוי וההתאגדות. עוד ציין וינשטיין כי הוא מתנגד גם להצעת החוק שהעלתה חברת הכנסת פאינה קירשנבאום בנושא, בטענה כי ממילא קיים חוק המחייב לגלות מהיכן נתרמו הכספים לארגונים."
מה הנזק המדיני שייגרם לישראל מהגבלת התרומות , 14.11.2011, טל שלו, מערכת וואלה.
"ראש המועצה לביטחון לאומי, אלוף במילואים יעקב עמידרור, התריע אתמול בפני שרי הממשלה על הנזק המדיני החמור הצפוי להיגרם לישראל כתוצאה מחקיקת החוק. "גרמניה, ארה"ב, בריטניה והאיחוד האירופי כבר פנו אליי", אמר עמידרור לשרים, "והחוק הזה בטח לא יעזור לישראל בעולם". במשרד החוץ אמרו הערב כי לא הגיעו אליהם פניות מדיניות נוספות בנושא, אך הנזק התדמיתי כבר ברור: "יש הרבה דברים בתקשורת וזה נראה רע", אמרו במשרד."
"ישנן מספר סיבות לכך שהתייצבותו של נתניהו מאחורי היוזמות היא נמהרת וחסרת הגיון. ראשית, בעוד שהצעות החוק מיועדות במוצהר לפגוע (ולא בצדק) בארגוני זכויות אדם בגין עבודתם בגדה המערבית ובעזה, חקיקה שכזו תסב נזק בלתי הפיך למיזמים רבים בתחום החברה האזרחית בישראל, הנמצאים בלב ליבו של הקונצנזוס ונתמכים בידי ממשלות זרות."
