המטלה המקוונת: התחדשות השפה העברית - היכן זה "פוגש" אותי?

חלק א

קטעים רבים גרמו לי להרהר בנושא ולחשוב עליו , אולם שני קטעים במיוחד משכו את תשומת ליבי. שני קטעים, שלדעתי, יש קשר ביניהם.

האחד , הכתבה   אפשר לאכול תפודים בהול / ציפי סער (מתוך: הארץ אונליין, 24.04.2011, המתאר את התופעה בה חלה הידרדרות בשפה העברית ומילים רבות כמו הול ותפודים הולכות ונמוגות מהשפה.

הכתבה מתארת את השינויים הרבים שחלו בשפה העברית במהלך השנים עד שניתן לחשוב שהשפה המדוברת כיום היא כמעט אחותה החורגת : "מאז נכתבה רשימה זו ועד היום המצב רק החמיר, כמובן. לא רק החיריק והגמירה נפלו חלל: היום כבר לא כותבים, רק רושמים; כבר לא באים, רק מגיעים; לא נותנים אלא אך ורק מביאים. הסופרת והעורכת עטרה אופק מציינת שגם הפועל להביט נכחד כמעט, לפחות בדיבור: לכל היותר מסתכלים. "גם לא פושטים ולא חולצים, אלא רק מורידים", היא מוסיפה, "וגם כשזה בעצם לא למטה: חולצה, למשל, הרי מסירים מלמעלה, אבל בכל זאת אומרים 'להוריד"

כאשר קראתי את הכתבה חשתי הזדהות רבה,  כיוון שבהיותי מורה ותיקה לתלמידים צעירים אני רואה את הפער ההולך וגדל בין שפתי לשפתם . אני עדיין מתעקשת לדבר בשפה תקנית במילים , שעבורם נחשבות "גבוהות" , אולם לעיתים אני מוצאת את עצמי מסגלת את שפתם כדי לא להישמע ארכאית ומגוחכת. גם אני מסיימת את השיעור ולא גומרת אותו : " הפועל ג.מ.ר - גמר את הקריירה, כמו שהיו אומרים פעם. בגלל הקונוטציה המינית המלבבת שדבקה בו, זה נהיה לא מהוגן להשתמש בו במובן הישן והטוב".

לכן, שמחתי מאוד לצפות עם משפחתי בתחרות " אלוף העברית". כפי שהוזכר בכתבה של  

: רוביק רוזנטל על דילול השפה העברית: "אנחנו עם של בטלנים" / יואב לימור ודרור גלוברמן (מתוך: Mako, ספטמבר 2012). התמלאתי  הנאה רבה לצפות בתוכנית טלוויזיה בערוץ מרכזי בפריים טיים שמטרתה תחרות ידע בעברית לילדים . משמח לראות   : "ילדים נרשמו מיוזמתם כדי להשתתף בתחרות, אולי בגלל שזה בטלוויזיה, אבל זה מצוין. נפגשנו בחופש הגדול, עשינו תשחצים, למדנו שירה עברית ועוד".   כן ירבו!!

חלק ב

התבקשתי לבחור טקסטים או יוצרים שכתובים בשפה שאני אוהבת, משימה שהייתה עבורי קלה ומשמחת , כיוון שאני אוהבת מאוד את הכתיבה של ביאליק ואת השירה של אריק איינשטיין. ביאליק נחשב בזמנו לחדשן בשירה העברית אך עד היום ניתן להתענג מהלשון הציורית וממרכיבי המוטיבים הספרותיים שבשיריו.

מבט חטוף בשני השירים הבאים מגלה את היופי והשפע שבשפה העברית .

בחירתי מתקשרת לחלק הראשון בקשר של געגוע. געגוע לשפה עשירה, רהוטה ויצירתית.

הכניסיני תחת כנפך 
מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: נורית הירש



הכניסיני תחת כנפך 
והיי לי אם ואחות 
ויהי חיקך מקלט ראשי 
קן תפילותי הנידחות. 

ובעת רחמים בין השמשות 
שחי ואגל לך סוד יסורי 
אומרים יש בעולם נעורים 
היכן נעורי? 

הכניסיני תחת כנפך... 

ועוד רז אחד לך אתוודה 
נפשי נשרפה בלהבה 
אומרים אהבה יש בעולם 
מה זאת אהבה... 

הכניסיני תחת כנפך... 

הכוכבים רימו אותי 
היה חלום אך גם הוא עבר 
עתה אין לי כלום בעולם 
אין לי דבר. 

הכניסיני תחת כנפך...

https://www.youtube.com/watch?v=KmZ2H11cBu0

היא יושבה לחלון  מילים: חיים נחמן ביאליק לחן: מיקי גבריאלוב היא יושבה לחלון  ושורקה שערה  בעיניכם היא פרוצה  ובעיני היא ברה  מר לי מר,  ליבי היום עלי רע  אם רחלה איננה  אני אנה בא  פה יש לבריות  והולכות הן רכיל  אך רחלה לי היא  ואנוכי לרחל  הו מר לי מר...  בערב כי אצא  אל משעול הקמה  ורחל אין עמי  אין עמי הנשמה.  מר לי מר...  שיבולים, גבעולים  לרחלה שאו שלומי  וענו בי אם תאחר  ומתי במקומי

https://www.youtube.com/watch?v=mQDAtnMcwdQ

יום מקוון 3

התפיסה הרב תרבותית הראשונה מיוצגת במודל רסק פירות , המאפיינת את רעיון "כור ההיתוך" של ראשית הקמת המדינה. על פי מודל זה , לא היה מקום לייחודיות של קבוצות האוכלוסייה השונות שהתקבצו מכל קצוות העולם. היה מודל אחד והוא הצבר הישראלי.

תפיסה זו ניתן לראות הן במילות השיר "בארץ אהבתי" , הן בהעמדה של השיר על יד קבוצת חיילים יפי בלורית והן בקורות החיים של הזמרת שהכי מזוהה איתו, רוחמה רז.

בארץ אהבתי השקד פורח
רוחמה רז
מילים: לאה גולדברג
לחן: מוני אמריליובארץ אהבתי השקד פורח
בארץ אהבתי מחכים לאורח
שבע עלמות שבע אמהות
שבע כלות בשער.

בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.

אך מי עיני נשר לו ויראנו
ומי לב חכם לו ויכירנו
מי לא יטעה מי לא ישגה
מי יפתח לו הדלת?

בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.

רז נולדה כרוחמה זרגרי, גדלה והתחנכה בירושלים ולמדה בבית ספר ממלכתי דתי. עם קבלתה ללהקה צבאית, שינתה את שם משפחתה לרז. בצבא שירתה בצוות הווי פיקוד המרכז ובין קטעי הסולו שלה בצוות בלט השיר "אי שם בבקעה". כשעברה לצוות הווי חטיבת הצנחנים, היה להיטה הגדול כסולנית "בארץ אהבתי השקד פורח" (המילים של לאה גולדברג והלחן של מוני אמריליו), שמהווה עד היום את "כרטיס הביקור" שלה. בהרכב זה הייתה רז סולנית בשירים רבים שהלחין מוני אמריליו: "לכל אחד ירושלים", "אגדת שלושה וארבעה", "למה לא" ועוד, וכן בשיר "צלילי גיטרה" שהלחין סשה ארגוב. בלהקת פיקוד המרכז, אליה עברה לאחר מכן, שרה כסולנית את השירים "ההר הירוק תמיד", ו"ערב קיץ ויונים" שהלחין אמריליו.(ויקיפדיה)

http://www.youtube.com/watch?v=Z9PHPKYocmg

התפיסה הרב תרבותית שרווחה משנות ה70 עד שנות ה90 המיוצגת במודל לקט פירות  נותנת ביטוי תרבותי לכל קבוצת אוכלוסייה ללא חיבור בין הקבוצות.

תפיסה זו ניתן לראות במהל הקריירה של הזמר ניסים סרוסי. אתר  mooma למוזיקה ישראלית הגדיר אותו:

"יותר מכל הפך נסים סרוסי לסמל. הזמר והמלחין שניגן פופ ורוק בלהקות הקצב, ושזכה בראשית שנות ה-70 להצלחה גדולה במוסיקה בסגנון מערבי-ים תיכוני (כלומר, צרפתי ואיטלקי), הפך, מבלי שבחר בכך, לנציג המוסיקה המזרחית המקופחת, או ליתר דיוק, מאחר שבכלל לא הקליט מוסיקה מזרחית, לנציג הזמרים המקופחים ממוצא מזרחי. האם הוא באמת קופח? האם שירים טובים שהקליט לא הפכו ללהיטי ענק גם ברדיו של ראשית שנות ה-70? השאלות האלה, במבט לאחור, לא ממש משנות. סרוסי הרגיש אז, באמצע שנות ה-70, שיש לו סיכוי לקבל התייחסות ראויה יותר באירופה, ומאז הוא נמצא בצרפת ומבקר רק מדי פעם בישראל."

בשנת 1975, ראיין לונדון את הזמר ניסים סרוסי בתוכניתו "טנדו", ביקר את מילות שיריו ותהה מה סוד הצלחתו, תוך שהוא מציג את מילות שיריו באופן מגוחך. לונדון הציג את סרוסי באופן שרבים ראו כמתנשא ומזלזל. הראיון הפך לאחד מסמלי מאבק המזרחיים כנגד הקיפוח התרבותי והזלזול במוזיקה המזרחית בישראל. הקלטות ראיון זה לא שרדו, אולם קיים מערכון של ניקוי ראש בכיכובו של דובי גל בו מוצג לונדון כמקנא בסרוסי. לאחר שנים הסביר לונדון את שאלותיו כמושפעות מראיון עם שרל אזנבור בו צפה, ובו נשאל אזנבור שאלות דומות והצליח להשיב כהלכה.

מצורף קישור לשיר אשליות של ניסים סרוסי:

http://www.youtube.com/watch?v=4cGw4XFxp_8

התפיסה הרב תרבותית העכשווית המיוצגת במודל על ידי צורת סלט פירות נותנת ביטוי לייחודיות התרבותית של הקבוצות השונות ולעירוב התרבותי.

תפיסה זו ניתן לראות הן בקורות החיים של הזמרת ריף כהן והן בשיריה. ריף משלבת את הייחודיות של בחורה שגדלה בבית ליוצאי צפון אפריקה לעירוב התרבותי הישראלי- עכשווי.

ריף כהן נולדה וגדלה בתל-אביב. הוריה הם פטריסיה וישראל כהן. אמה נולדה בתלמסן שבאלג'יריה ועם קבלת העצמאות של אלג'יריה ברחה לצרפת, גדלה בניס ועלתה לישראל בהיותה בת תשע עשרה. דודתה של סבא מצד אמה שרה בלאדינו באלג'יריה והוציאה תקליט, הוריו של אביה עלו לישראל מג'רבה שבתוניסיה בשנה שאביה נולד ואביה גדל בשכונת עג'מי ביפו. אמה היא מורה ליוגה ומשוררת, אביה עוסק בתיווך נדל"ן. הוריה היו בעלי גלריית אמנות ברחוב בן יהודה בתל-אביב, וריף נחשפה מגיל צעיר לאמנות ולאמנים שהיו לקוחות של הוריה. (ויקיפדיה)

http://www.youtube.com/watch?v=OYwxchzZLUc

מופע בכורה של ריף - A Paris , בהשתתפות חצי מונטיפיורי, רביד כחלני, האחים אלייב ועוד, חגיגת Rai יהודית צפון אפריקאית, מועדון בארבי ת"א

דיאלוג סובלנות בראי הלאומיות

תחילת דיאלוג:
דרכארץ: שלום אינשם, שמעת חדשות? על כל החוסר סובלנות במדינה והלאומנות ששוטפת את המדינה בזמן האחרון. תאמין לי שגם בגין וגם בן-גוריון מתהפכים בקברם.

אינשם: שנייה... לפני שאתה שולח אנשים להתהפך בקברים שלהם, על מה בדיוק אתה מדבר?

דרכארץ: מה לא שמעת על כל הנושא של השופט סלים ג'ובראן? היום בבוקר בגל"צ דיברו על הנושא וגם בתוכנית של לונדון וקרישנבאום דיברו על הנושא.

אינשם: לא, לא שמעתי חדשות בימים האחרונים, יש לך איך להשמיע או להראות לי.
דרכארץ: טוב ששאלת, הקלטתי את הקטע מהתוכנית של לונדון וקרישנבאום, תראה בעצמך:

נו, אז מה אתה אומר על הנושא? אתה מסכים לכך ששופט בבית המשפט העליון לא ישיר את ההמנון, או שאתה מסכים עם הדברים שנאמרו ע"י ח"כ זאב אלקין (אם אתה רוצה לשמוע עוד בנושא, הקלטתי גם תוכנית הבוקר של גל"צ בנושא)?


אינשם: אני יכולה להבין את דבריו של ח"כ זאב בלקין שטוען , שאדם שיושב בתפקיד ציבורי , בבית המשפט העליון , שמיצג את אחד מסמליה של המדינה , צריך להביע את הזדהותו ונאמנותו גם עם סמליה והמנונה. אולם, אנו נמצאים בזמנים שהשסעים בחברה גדולים מאוד ולכן אני נוטה יותר לתמוך בדעתו של ירון לונדון שטוען , שההיסטוריה גזרה עלינו לחיות יחד ולמצוא מכנים משותפים וזה בלתי אפשרי לאלץ קבוצת מיעוט לשיר את מילות ההמנון , שכולו מדבר על כמיהת העם היהודי לחיות בארץ ישראל. לדעתי, אנו הולכים לקראת הקצנה שלא תאפשר חיים סובלניים של כל קבוצות האוכלוסייה בארץ. לגבי השופט סלים ג'ובראן, אני חושבת שהוא כיבד את הטקס כאשר עמד יחד עם כולם בהשמעת ההמנון, גם אם לא שר את מילות השיר. כדאי ורצוי למדוד הזדהות ונאמנות על ידי מעשים .

דרכארץ: דעה מעניינת, אהבתי במיוחד את הנימוק הנרחב שכתבת.
תגיד לי, אתה מכיר את העמדה של פרופסור ישעיהו ליבוביץ' ז"ל בנושא המפגש בין הלאומיות לבין זכויות הפרט.
ליבוביץ' כותב שלגבי המדינה יש שתי גישות, הראשונה היא גישת "המדינה קודמת לאדם" והגישה השנייה הינה "המדינה ככלי בשירות העם".
על פי הגישה הראשונה, המדינה קודמת לאדם... בעצם לא בדיוק, הוא למעשה מתכוון להגיד שהמדינה מקיימת את "רצון הכלל" ולכן האדם חייב לקיים את הרצון הכללי. הבעיה מתחילה כאשר מחברים בין המונח עם למונח לאום.
עם נוצר כתוצאה מרצף היסטורי בו מתפתחת קבוצה של אנשים בעלת מאפיינים משותפים.
לאום או לאומיות זהו ביטוי של הרצונות בין קבוצת אנשים. כלומר, בישראל של שנת 2012, הרצונות של העם היהודי משתקפים בלאומיות היהודית. לדוגמה במילות ההמנון: "נפש יהודי הומייה... להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון...".

אינשם: אני ממש לא מבין את הקשר?
דרכארץ: אני אנסה להסביר איזה תפקיד מייחס ליבוביץ' למדינה דרך דבריו של רבי חנינא, סגן הכהנים, שאמר לפני 1500 שנה: 

"הווה מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו"

מה לפי דעתך מנסה לומר לנו רבי חנינא בדבריו?

אינשם: רבי חנינא מנסה לומר שיש צורך במלכות. בלעדיה אנשים יכו איש את  אחיו. לדעתו, יש להתפלל לשלום המלכות משום שהיא שומרת על סדרי החיים כתיקונם, כי לולא פחד הבריות מן המלכות היו הורגים זה את זה; משום טובה זו שעושה המלכות, יש להתפלל "בשלומה"; שכן בשלומה יהיה לאזרח שלום. חשוב שתהיה רשות חזקה, היכולה לעשות את מלאכתה, מי שיגיד שגם במשטר דמוקרטי, שבו האזרח משתתף בשלטון, ושחוקיו מבוססים על הצדק הטבעי, ועל "חירויות האזרח" ועל "זכויות האדם" ועל "אמנה חברתית", גם במשטר כזה המדינה אינה אלא "מנגנון כפייה מאורגן". ואמנם, בצורה מתונה או קיצונית האדם זקוק לסמכות שולטת.

דרכארץ: נכון, אפילו בסוריה, עדיין, למרות הטבח, יש למדינה תפקיד מסויים.
הוויכוח מתחיל כאשר מדברים על תפקיד המדינה, הרי, הייצוג של הלאומיות בא לידי ביטוי בהקמתה של המדינה שתכיל בתוכה את הערכים של הלאום, במקרה שלנו, הלאום היהודי.
אך מה קורה במקרה שיש אנשים בעלי לאום שונה באותה מדינה, מצד אחד הם לא מסכנים את הלאומיות של העם היהודי, אך ההתנהגות שלהם אינה חופפת לעיתים לרצונות של חברי קבוצת הלאום הגדולה יותר.
האם, לפי דעתך,במקרה זה עלינו לכפות על חברי הקבוצה הקטנה יותר את רצונותינו והשקפת עולמנו, ובמקרה שהם לא מסכימים להעניש אותם עד שיהיו מוכרחים לוותר על השקפותיהם או לעזוב את המדינה? רק אל תשכח לנמק.

אינשם: קיים הבדל בין התנהגות מסוכנת, לא נאמנה ואפילו בוגדת של קבוצת מיעוט במדינה שלה לבין התנהגות שלא חופפת את רצון הרוב. כאשר ההשקפה של המיעוט שונה והם מבטאים זאת בגבולות החוק – אינני רואה בעיה שמצריכה הענשה.

דרכארץ: אממ... מעניין. שכחתי שעדיין לא אמרתי לך את הגישה השנייה לגבי תפקידה של המדינה. ליבוביץ' טוען שהמדינה כלל לא נועדה לשרת את הלאומיות ורצון הכלל, תפקידה הינו לשמש ככלי לשרת את האדם.
כלומר, האדם קודם למדינה, ולכן הוא מעצב את המדינה בתביעותיו האישיות ולכן ערכיו האישיים באים לפני האינטרס של הריבון (רצון הכלל) והשלטוני.
הנה, בוא תסתכל על הסרטון בסמארטפון שלי על מה שליבוביץ אומר, שים לב במיוחד למשפט האחרון:

קישור לסרטון שבו ליבוביץ' מסביר את תפקידה של המדינה (שים לב! להתחיל לצפות מהדקה ה- 1:41)

עכשיו, אחרי שראית את הקטע מהסרטון, מה אתה חושב, האם פגיעה בזכויות של אזרחים שאינם מקיימים את הרצונות הלאומיים היא עדיין מוצדקת? רק תיתן הסבר המבוסס על הדברים ששמעת.

אינשם: אני מסכימה עם דעתו של פרופ' ליבוביץ שמציג את העימות האוניברסאלי בין רצון האדם לחופש  , לבין הכרחיות קיום השלטון על האדם כדי שהאדם יוכל להתקיים . אי אפשר להתקיים בצוותא אלא במסגרת של חוקים. כאן תפקידה של הדמוקרטיה לאזן בין השניים, לצמצם את סמכויות השלטון עד למינימום האפשרי כדי שהאדם יוכל לחיות בחופשיות.

לכן, במקומות שבהם קבוצות מיעוט אינן פוגעות בחוקי המדינה , למרות שאינם מקיימים את הרצונות הלאומיים, אל לנו להעניש אותם.

דרכארץ: טוב זו זכותך לחשוב ככה. אבל אני אומר לך, כל בנאדם שחושב ומרגיש אחרת במדינה הזו, נתקל בחומה של התנגדות.
לדוגמא, המצב בסוריה. הטבח שמבצע הנשיא אסד בבני עמו.
אני אומר לך אני קורא את החדשות ורואה את הסרטונים ומזועזע, הרי מדובר במקרה שבו כל מי שמתנגד למדינה מאבד את החיים שלו.
השאלה המרכזית היא מה התפקיד שלנו בכל הנושא הזה? הנה תקרא לדוגמה את מה שגדעון לוי כותב על המצב בסוריה ותגיד לי אם אתה מקבל את ההצעות שהוא רושם בסוף המאמר שלו: אללה הוא לא אכבר בסוריה.
אם אתה לא מסכים עם העצות שלו (שמופיעות  בסוף הכתבה) וגם אם כן, אז תנמק מדוע.

אינשם: לצערי , גדעון לוי מטיל רפש על מדינת ישראל ואזרחיה בכל עת ובכל מקום, גם כאשר ידינו לא במעל. אין קשר בין לאומיות, סובלנות לבין העצות שלו. מדינת ישראל , הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון , התריעה לא פעם בפני הסכנה שנקראת סוריה- אירן . הסכנה היא  לא רק כלפינו, קודם היא כלפי תושביהם האומללים. גדעון לוי מבקש " פנייה מהדהדת" , "קריאה מרגשת"........להזכירכם, כאשר מדינת ישראל סייעה להצלת קורבנות נפגעי רעש האדמה בהאיטי הואשמנו בסחר בגופות!! באנו לסייע והואשמנו בדם!!

לגדעון לוי נח להתעלם מכל קמצוץ של טוב (שקיים בשפע) במדינתנו או שהוא פשוט חי בללה לנד. בטח לא במזרח התיכון.

עבורו ועבור אלה שצריכים תזכורת היכן אנו גרים, אני מצרפת קישור להרצאתו של פרופ' ארנון סופר – בין היתר, מומחה למזה"ת.

http://storage.cet.ac.il/video/Camtasia/Milhama/KitaYudBet/Arnon/Arnon.html

דרכארץ: תאמין לי כל הנושא הזה של האלימות נגד האחר, נגד כל מי שחושב אחרת עברה כבר את כל הקווים האדומים. לפי דעתי, הכל מתחיל מחוסר סובלנות הנובעת מלאומנות יתר.
בספר "חרדתו של המלך סלומון", הסופר אמיל א'זאר כותב לגבי מילונים (כן, כן עדיין משתמשים במילון) את הקטע הבא:

"אני משוגע על מילונים. זה המקום היחיד בעולם שבו הכל מוסבר ואתה מוצא שלוות נפש. שם הם לגמרי בטוחים בהכל. אתה מחפש אלוהים ואתה מוצא אותו עם דוגמאות מסייעות, כדי לסלק כל ספק".
עכשיו אני רוצה שתסביר לי האם לפי דעתך הקטע בקישור הבא קשור לחוסר סובלנות. מה ההגדרה של סובלנות? הנה תיכנס לויקימילון להגדרה של סובלנות .

אינשם:  על פי הגדרת המילון סובלנות היא קבלת דעתו של האחר והבנת השונה. בכתבה מוצגים מקרים הפוכים ורחוקים מכך : כתובות תג מחיר רוססו על מבנה כנסייה במרכז ירושלים,התנכלויות וכתובות נאצה נגד מוסדות נוצריים, הוצתה כלי רכב של תושבים ערבים בשכונת קרית משה ועוד. אנשים שעושים פעילויות מהסוג הזה נחשבים בעיניי פושעים גם כלפי קבוצות המיעוטים וגם כלפי הדמוקרטיה. הם אינם מוכנים לקבל את האחר ושוללים בדרך אלימה כל דעה ששונה מהם. מקומם בבתי הכלא.

דרכארץ: אז מה, לא נשארו לך כמעט מילים. תאמין לי בצדק רב.
הגענו למצב בעייתי שבו אנחנו מבינים שהמצב הוא לא תקין, אבל מאלף סיבות שונות ומשונות אנחנו ממשיכים לדבר על הנושא במקרה הטוב ובמקרה הגרוע להיות אדישים.

בכל מתחיל מכך שיש אנשים שחושבים שהם יותר טובים מאחרים.הנה תראה בסמארטפון שלי את הפרק מהסדרה עבודה ערבית שמדבר על כל נושא הסובלנות, אתה אפילו יכול להראות את זה לתלמידים שלך, תאמין לי, להזיק זה לא יזיק, המצב גם ככה בעייתי:
קישור לפרק בסדרה עבודה ערבית. צפייה מהנה!!!

אינשם: תשמע זו הייתה שיחה מעולה, נראה לי שאני מעלה אותה לבלוג שלי. יאללה אני חייב לזוז, יש לי עוד לעשות קניות לפני שהחנויות נסגרות ;-)

אתגרשת 4- הכנסת מעוז הדמוקרטיה האמנם?

הצעת חוק העמותות (תיקון – איסור תמיכה של ישות מדינית זרה בעמותות פוליטיות בישראל), התשע"א-2011

מטרת השיעור:

*הכרת החוק

*עידוד חשיבה ביקורתית

*התנסות בכלים דמוקרטים כמו הצבעה

מערך שיעור

מילות פתיחה:

עם פתיחת מושב החורף של הכנסת ועדת השרים לחקיקה אישרה שתי הצעות חוק (ח"כ אקוניס, ליכוד וח"כ קירשנבוים, ישראל ביתנו) שמטרתן לפגוע במימון של ממשלות זרות לארגוני שמאל. ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעות החוק ברוב של 11 שרים בעד, חמישה מתנגדים, ושני שרי ש"ס שנמנעו. עם זאת, הוועדה התנתה את הסכמתה בכך שהנושא יובא לדיון חוזר לפני ההצבעה על קריאה ראשונה. השר בני בגין הודיע כי יגיש ערר, ומשום כך הנושא יובא להכרעה במליאת הממשלה

בהצעת החוק נכתב כי "מדובר בניסיון בוטה של ממשלות זרות לעצב את המדיניות הישראלית שלא בצינורות הדיפלומטיים המקובלים".  לפי ההצעה, יוכלו העמותות לקבל סיוע של עד 20 אלף דולר, שמהווה חלק קטן מאוד מהתקציב שלהן היום.

בימים האחרונים, ביקש ראש הממשלה נתניהו מח"כ אקוניס להכניס תיקונים בהצעת החוק ומנגד שר החוץ ליברמן נחוש לקדם את הצעתה של ח"כ קרשנבוים.

חגי אלעד, מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח: "הממשלה הנוכחית מובילה מתקפה על יסודות הדמוקרטיה – היום עמדו על הפרק עצמאות בית המשפט העליון וחופש הפעולה של ארגוני זכויות אדם, אך הממשלה מבקשת להעמיד במבחן גם את חופש הביטוי וחופש העיתונות, וכן צפויים לעלות עוד חוקי "נאמנות" וחוקים גזעניים המבקשים להדיר את האזרחים הערבים מהמרחב הדמוקרטי. לנוכח זאת, אנחנו נמשיך בעבודתנו לשמירה על זכויות האדם ובמאבקנו בכנסת ובציבור נגד שורת החוקים שמאיימים על אופייה הדמוקרטי של המדינה, ועל הזכויות הבסיסיות של כולנו".

  

הצגת הסרטון: 

http://www.youtube.com/watch?v=RWJEmOaThgE

הצעה לפעילות (מהאתר תמיד אזרחות):

יצירת פאנל של תומכים ומתנגדים לחוק.

חברי הפאנל יקבלו קטעי מידע בנושא. חלקם יקבלו קטעי מידע התומכים בחוק וחלקם המתנגדים לחוק.

החברים יציגו את עמדותיהם בכיתה .

בסוף התהליך " חברי הכנסת" (התלמידים) יצביעו בעד/ נגד החוק.

קטעי מידע בעד החוק:

נתניהו תומך באיסור על מימון זר לארגוני שמאל, מורן אזולאי, 7.11.2011, YNET

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "הצעת חוק באה לאסור על עמותות בישראל לקבל תרומות מממשלות וגופים בינלאומיים כדוגמת האו"ם והאיחוד האירופי. לאור פעילותן המתסיסה של ארגונים רבים הפועלים תחת מסווה של 'ארגוני זכויות אדם' ובאים להשפיע על השיח הפוליטי, אופייה ומדיניותה של מדינת ישראל". "לא ייתכן", נכתב, "שמדינת ישראל תאפשר באופן חופשי ומוצהר למדינות העולם להתערב בענייניה הפנימיים. הצעת החוק לא באה לפגוע בעמותות חברתיות ואחרות, ההצעה באה למנוע את התערבותן של מדינות זרות בפוליטיקה הישראלית באמצעות התמיכה בעמותות בעלות אופי פוליטי ולשים סוף להתערבותם של גורמים זרים בקביעת עתידה ואופייה של מדינת ישראל והחיים בה".

  חתרנות מדינית פסולה, ארז תדמור, 14.11.2011, NRG

"בשנים האחרונות מתפשטת בתקשורת מניפולציה צינית מבית מדרשו של השמאל הקיצוני המכנה עצמו באופן אבסורדי בשם "המחנה הדמוקרטי". האמת העצובה היא שאין מחנה הבז לדמוקרטיה יותר מ"ארגוני זכויות האדם" ו"אבירי חופש הביטוי" הנושאים לשווא ערכים מקודשים אלו. ארגונים הרומסים את רצונה של החברה הישראלית ואת ערכיה, ופועלים בשירות ממשלות זרות ובמימונן תוך שימוש בחתרנות מדינית שמסרסת את הדמוקרטיה הישראלית. 
הצעות החוק שאושרו אתמול ברוב גדול בוועדת השרים לחקיקה הן הצעד הראשון במערכה לעצירת החתרנות המדינית הזרה: הן מגבילות משמעותית עמותות ישראליות העוסקות בנושאי חוץ וביטחון, בקבלתן תרומות מממשלות זרות.

במילים אחרות: אותם ארגונים ישראליים שהביאו לנו את דוח גולדסטון והינם שותפים לרדיפת בכירים ישראלים בחו"ל, יוכלו להמשיך בפעילותם הנבזית, אך יצטרכו לעשות זאת כמו כל עמותה אחרת: במימון תורמים וקרנות פרטיות, ולא במימון מדינות זרות

ריבונות על תנאי: היקף התמיכה של ממשלות זרות בארגונים  (המכון לאסטרטגיה ציונית)

החברה הישראלית רגישה ופגיעה במיוחד נוכח מניפולציות של ארגונים לא ממשלתיים הממומנים בידי גורמים זרים. ישראל, שהינה מדינה חלשה יחסית ובעלת מערכת פוליטית פתוחה וסובלנית, ואשר ניצבת מול חזית חיצונית עוינת הכוללת גם ממשלות זרות, היא

מטרה נוחה למניפולציות פוליטיות חיצוניות באמצעות ארגוני החברה האזרחית.

נגד החוק:

היועץ המשפטי לממשל מתנגד לשתי הצעות החוק: הגבלת מימון העמותות אינה חוקתית, איתיק וילף, 13.11.2011, NEWS1

  

"היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין טען כי הצעת החוק אינה חוקתית ופוגעת בחופש הביטוי וההתאגדות. עוד ציין וינשטיין כי הוא מתנגד גם להצעת החוק שהעלתה חברת הכנסת פאינה קירשנבאום בנושא, בטענה כי ממילא קיים חוק המחייב לגלות מהיכן נתרמו הכספים לארגונים."

מה הנזק המדיני שייגרם לישראל מהגבלת התרומות , 14.11.2011, טל שלו, מערכת וואלה. 

"ראש המועצה לביטחון לאומי, אלוף במילואים יעקב עמידרור, התריע אתמול בפני שרי הממשלה על הנזק המדיני החמור הצפוי להיגרם לישראל כתוצאה מחקיקת החוק. "גרמניה, ארה"ב, בריטניה והאיחוד האירופי כבר פנו אליי", אמר עמידרור לשרים, "והחוק הזה בטח לא יעזור לישראל בעולם". במשרד החוץ אמרו הערב כי לא הגיעו אליהם פניות מדיניות נוספות בנושא, אך הנזק התדמיתי כבר ברור: "יש הרבה דברים בתקשורת וזה נראה רע", אמרו במשרד."

  

את ההשקעות הזרות אסור להפסיק, מייק פרשקר, YNET, 12.11.2011

"ישנן מספר סיבות לכך שהתייצבותו של נתניהו מאחורי היוזמות היא נמהרת וחסרת הגיון. ראשית, בעוד שהצעות החוק מיועדות במוצהר לפגוע (ולא בצדק) בארגוני  זכויות אדם בגין עבודתם בגדה המערבית ובעזה, חקיקה שכזו תסב נזק בלתי הפיך למיזמים רבים בתחום החברה האזרחית בישראל, הנמצאים בלב ליבו של הקונצנזוס ונתמכים בידי ממשלות זרות."

אתגרשת3- החיבוק הגדול

השדרן עצמו הגדיר זאת כרגע יפה. כך גם אני חושבת ומרגישה: רגע יפה וטו לא. החיבוק יכול להוות פתח לשיחה ואפילו לשיתופי פעולה אך מנבחרי ציבור אני מצפה ליותר מרגעים יפים. אני מצפה שיפעלו יומם ולילה לקידום החברה שלנו .שיתמקדו במעשים ולא בהצגות מול התקשורת. בעבר לא התרכזו בגימיקים ועשו יותר. אני חושבת שמעטים הגיעו כי חששו שזה יפגע בתדמית שלהם. הם יוצגו כליצנים או כרודפי פרסום. ויש גם כאלה שבאמת לא אוהבים אחד את השני ........

בראיון עם פרופ' אורן קפלן על ההשפעות הפסיכולוגיות האפשריות של פרויקט "החיבוק הגדול" של חברי הכנסת במסגרת התוכנית בני ברדיו של בני בשן בגלי צה"ל, הוא טוען כי הפסיכולוגיה חיובית מניעה אותנו להצלחה. שחיבוק ראשוני מעורר רגשות חיוביים ויכול לקרב בין אנשים בעלי דעות שונים.

אני מאמינה שאם החיבוק היה אינטימי יותר בין מעט חברי כנסת ולא בצורה המונית ואחריהם שיחה זה היה משמעותי יותר.

אני מלמדת כבר די הרבה שנים כיתות מב"ר. למדתי שכדי להוביל אותם להצלחה אני קודם יוצרת חיבור רגשי. יש לי את מספרי הסלולריים האישיים שלהם וכך גם להם. הם לא מהססים להתקשר אליי ולפנות אליי גם בנושאים לא לימודיים. כאשר יש ויכוחים מתמשכים בין תלמידים , בתחילה אני נוהגת לזמן כל אחד בנפרד ולהקשיב לו. אחר כך אני מכנסת את שניהם ומבקשת מכל אחד שיגיד משהו טוב על השני, מחמאה או פרגון. זה לא פשוט אך די מהר שובר את הקרח ויש אפשרות לנהל דיאלוג ביניהם.

אתגרשת 2- הרכב הכנסת ה18

בחרתי 2 חברי כנסת המעניינים אותי ברמות שונות:

האחת- חברת הכנסת אורית זוארץ מסיעת קדימה . היא מעניינת אותי ברמה האישית כיוון שהיא מתגוררת בישוב שלי :צורן.

השני- חבר הכנסת ניצן הורביץ מסיעת מרץ . הוא מעניין אותי ברמה המקצועית כמורה לגיאוגרפיה כיוון שהוא לוחם למען עתיד ירוק יותר.

שני חברי הכנסת האלה מכהנים באופוזיציה.

חברת הכנסת אורית זוארץ הגיעה מתחום החינוך היא בעלת תואר ראשון במדעי החברה והרוח עם התמחות בניהול ופיתוח קהילתי .

בכנסת מכהנת בתפקידים הבאים:

• יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים.
• חברה בוועדה לקידום מעמד האישה

חה"כ אורית זוארץ נואמת במליאה, על השלכות חוק האברכים על מעמד הנשים במגזר החרדי

http://www.youtube.com/watch?v=-oOUsuOd8Zs&feature=related

נאומה במליאה של חה"כ אורית זוארץ בנושא האלימות נגד נשים

http://www.youtube.com/watch?v=DCOjBL0aCr8&feature=related

שאילתה במליאה של חה"כ אורית זוארץ בנושא תעסוקת נשים מקרב אוכלוסיות העולות .

http://www.youtube.com/watch?v=xxZ-UoL9W70&feature=related

חבר הכנסת ניצן הורביץ . בוגר הפקולטה למשפטים . עיתונאי במקצועו. מאז 2011 מכהן כיושב ראש הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים. עד לכניסתו לפוליטיקה, היה הורוביץ כתב צבאי ולאחר מכן עורך חדשות החוץ בגלי צה"ל, כתב חדשות חוץ בעיתונים "חדשות" ו"הארץ", שליח הארץ לפריז ולוושינגטון, וראש דסק חדשות החוץ בערוץ 10. כן היה חבר במשך שנים רבות בהנהלת האגודה לזכויות האזרח ופעיל בארגונים סביבתיים.הורוביץ הקדיש מקום בולט בפעילותו התקשורתית לנושאים סביבתיים, והיה אחד הדוברים הבולטים בסוגיית המשבר הסביבתי כתוצאה מההתחממות העולמית, ובנושאים של פיתוח בר קיימא וקיימות עירונית. לא אחת הוא הדגיש בדיווחיו את הקשר בין נושאים סביבתיים וחברתיים, והרבה לסקר מקרים של הפרת זכויות אדם, תוך דגש על פעילותם של בתי דין פליליים בינלאומיים העוסקים בנושא. כתב טור קבוע ב"הזמן הוורוד", ירחון קהילת הלהט"ב בישראל, ובו התייחס פעמים רבות להבטים הפוליטיים והחברתיים של הקהילה. (ויקיפדיה)

סדרת מופת שיצר אודות העולם שלנו – רצוי מאוד להראות לתלמידים!

http://theworld.nana10.co.il/

ח"כ ניצן הורוביץ נאם בישיבה מיוחדת של הכנסת לציון הרצח בבר נוער.

 http://www.youtube.com/watch?v=5rRqTA5NICM