יום מקוון 3

התפיסה הרב תרבותית הראשונה מיוצגת במודל רסק פירות , המאפיינת את רעיון "כור ההיתוך" של ראשית הקמת המדינה. על פי מודל זה , לא היה מקום לייחודיות של קבוצות האוכלוסייה השונות שהתקבצו מכל קצוות העולם. היה מודל אחד והוא הצבר הישראלי.

תפיסה זו ניתן לראות הן במילות השיר "בארץ אהבתי" , הן בהעמדה של השיר על יד קבוצת חיילים יפי בלורית והן בקורות החיים של הזמרת שהכי מזוהה איתו, רוחמה רז.

בארץ אהבתי השקד פורח
רוחמה רז
מילים: לאה גולדברג
לחן: מוני אמריליובארץ אהבתי השקד פורח
בארץ אהבתי מחכים לאורח
שבע עלמות שבע אמהות
שבע כלות בשער.

בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.

אך מי עיני נשר לו ויראנו
ומי לב חכם לו ויכירנו
מי לא יטעה מי לא ישגה
מי יפתח לו הדלת?

בארץ אהבתי על הצריח דגל
אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל
בשעה טובה בשעה ברוכה
המשכיחה כל צער.

רז נולדה כרוחמה זרגרי, גדלה והתחנכה בירושלים ולמדה בבית ספר ממלכתי דתי. עם קבלתה ללהקה צבאית, שינתה את שם משפחתה לרז. בצבא שירתה בצוות הווי פיקוד המרכז ובין קטעי הסולו שלה בצוות בלט השיר "אי שם בבקעה". כשעברה לצוות הווי חטיבת הצנחנים, היה להיטה הגדול כסולנית "בארץ אהבתי השקד פורח" (המילים של לאה גולדברג והלחן של מוני אמריליו), שמהווה עד היום את "כרטיס הביקור" שלה. בהרכב זה הייתה רז סולנית בשירים רבים שהלחין מוני אמריליו: "לכל אחד ירושלים", "אגדת שלושה וארבעה", "למה לא" ועוד, וכן בשיר "צלילי גיטרה" שהלחין סשה ארגוב. בלהקת פיקוד המרכז, אליה עברה לאחר מכן, שרה כסולנית את השירים "ההר הירוק תמיד", ו"ערב קיץ ויונים" שהלחין אמריליו.(ויקיפדיה)

http://www.youtube.com/watch?v=Z9PHPKYocmg

התפיסה הרב תרבותית שרווחה משנות ה70 עד שנות ה90 המיוצגת במודל לקט פירות  נותנת ביטוי תרבותי לכל קבוצת אוכלוסייה ללא חיבור בין הקבוצות.

תפיסה זו ניתן לראות במהל הקריירה של הזמר ניסים סרוסי. אתר  mooma למוזיקה ישראלית הגדיר אותו:

"יותר מכל הפך נסים סרוסי לסמל. הזמר והמלחין שניגן פופ ורוק בלהקות הקצב, ושזכה בראשית שנות ה-70 להצלחה גדולה במוסיקה בסגנון מערבי-ים תיכוני (כלומר, צרפתי ואיטלקי), הפך, מבלי שבחר בכך, לנציג המוסיקה המזרחית המקופחת, או ליתר דיוק, מאחר שבכלל לא הקליט מוסיקה מזרחית, לנציג הזמרים המקופחים ממוצא מזרחי. האם הוא באמת קופח? האם שירים טובים שהקליט לא הפכו ללהיטי ענק גם ברדיו של ראשית שנות ה-70? השאלות האלה, במבט לאחור, לא ממש משנות. סרוסי הרגיש אז, באמצע שנות ה-70, שיש לו סיכוי לקבל התייחסות ראויה יותר באירופה, ומאז הוא נמצא בצרפת ומבקר רק מדי פעם בישראל."

בשנת 1975, ראיין לונדון את הזמר ניסים סרוסי בתוכניתו "טנדו", ביקר את מילות שיריו ותהה מה סוד הצלחתו, תוך שהוא מציג את מילות שיריו באופן מגוחך. לונדון הציג את סרוסי באופן שרבים ראו כמתנשא ומזלזל. הראיון הפך לאחד מסמלי מאבק המזרחיים כנגד הקיפוח התרבותי והזלזול במוזיקה המזרחית בישראל. הקלטות ראיון זה לא שרדו, אולם קיים מערכון של ניקוי ראש בכיכובו של דובי גל בו מוצג לונדון כמקנא בסרוסי. לאחר שנים הסביר לונדון את שאלותיו כמושפעות מראיון עם שרל אזנבור בו צפה, ובו נשאל אזנבור שאלות דומות והצליח להשיב כהלכה.

מצורף קישור לשיר אשליות של ניסים סרוסי:

http://www.youtube.com/watch?v=4cGw4XFxp_8

התפיסה הרב תרבותית העכשווית המיוצגת במודל על ידי צורת סלט פירות נותנת ביטוי לייחודיות התרבותית של הקבוצות השונות ולעירוב התרבותי.

תפיסה זו ניתן לראות הן בקורות החיים של הזמרת ריף כהן והן בשיריה. ריף משלבת את הייחודיות של בחורה שגדלה בבית ליוצאי צפון אפריקה לעירוב התרבותי הישראלי- עכשווי.

ריף כהן נולדה וגדלה בתל-אביב. הוריה הם פטריסיה וישראל כהן. אמה נולדה בתלמסן שבאלג'יריה ועם קבלת העצמאות של אלג'יריה ברחה לצרפת, גדלה בניס ועלתה לישראל בהיותה בת תשע עשרה. דודתה של סבא מצד אמה שרה בלאדינו באלג'יריה והוציאה תקליט, הוריו של אביה עלו לישראל מג'רבה שבתוניסיה בשנה שאביה נולד ואביה גדל בשכונת עג'מי ביפו. אמה היא מורה ליוגה ומשוררת, אביה עוסק בתיווך נדל"ן. הוריה היו בעלי גלריית אמנות ברחוב בן יהודה בתל-אביב, וריף נחשפה מגיל צעיר לאמנות ולאמנים שהיו לקוחות של הוריה. (ויקיפדיה)

http://www.youtube.com/watch?v=OYwxchzZLUc

מופע בכורה של ריף - A Paris , בהשתתפות חצי מונטיפיורי, רביד כחלני, האחים אלייב ועוד, חגיגת Rai יהודית צפון אפריקאית, מועדון בארבי ת"א